6.6.16
עידית: שלום לך עתידית.
עתידית: שלום עידיתוש. מה שלומך?
עידית: יש בי פחד
עתידית: ספרי לי עליו
עידית: פוחדת שהזרימה תיעצר
עתידית: מה זאת אומרת?
עידית: פוחדת שהתנועה של הבאת עוד ועוד אנשים לסדנאות שלי ולקליניקה שלי תיעצר, ששוב ארגיש את הכאב הזה של ציצי מלא בחלב ואין תינוקות.
עתידית: התנועה לא תיעצר. אני יכולה להבטיח לך. אני בתנועה.
עידית: אוף. את מסתדרת עם השיווק הזה? את מוצאת את הידיים והרגליים?
עתידית: אני מתקדמת כל הזמן. אני בתנועה. דברים שהיו בלתי אפשריים פעם, הפכו לאפשריים. דברים שהיו קשים, הפכו לנעימים וזורמים.
עידית: זהו? את מושלמת? אין לך קשיים יותר?
עתידית: בטח שיש לי.
עידית: נו?
עתידית: נו מה?
עידית: אז עכשיו יש לי קשיים ובעתיד יהיו לי גם. איך זה אמור לעודד אותי?
עתידית: כל קושי מופיע בקצה גבול הגדילה. זוכרת? כל קושי הוא צמיחה שדופקת בדלת.
עידית: כן, כן, זוכרת, אבל טוב שאת מזכירה לי שוב. תסכול הוא הזדמנות לצמיחה.
עתידית: בדיוק כך. ומה שאני יכולה לספר לך הוא לא שאין לי קשיים, שהכל חלק, שהכל נפלא, שהקליינטים יודעים עלי בלי שאטרח לספר להם אבל יש בי היום יכולות שלא היו לי אז ובעיקר קשיים מייאשים אותי הרבה פחות מפעם.
עידית: אז מה את יכולה להבטיח לי? (רק לך אני יכולה להאמין. את היא אני בעתיד)
עתידית: אני יכולה להבטיח לך שאני ממשיכה לעשות את מה שאני אוהבת למען אנשים שאוהבים את מה שאני עושה.
השאר תגובה